 
 
 
 
 
|
|
|
|
מנה עיקרית
9.2.2007 על המחבר לספרים נוספים על פינלנד |
|
,עכשיו היה הכל כה ברור ופשוט וקל, שהרי השמש הציפה באורה את מפתן האסם" מאחורי המבנה השתרע שדה בור ירוק, וידה הטובה והיקרה של האישה נגעה ."בזרועו - כל מה שבעבר נבצר ממנו להאמין בהתגשמותו קרה לו עתה גבר ואישה עובדים בשדה זה לצד זה, זורעים פקעות תפוחי-אדמה. האדמה הזקנה ,חומה ודשנה. הסוסה הקשישה אך האיתנה מושכת את המחרשה. הגבר מלפנים .פותח במחרשה תלמים באדמה, והאישה מאחוריו, שומטת פקעות בין הרגבים הרוח נושבת ושמש מבצבצת מדי פעם מבין העננים הכסופים. הם מלוכלכים ויגעים מהעבודה הקשה, אך שניהם כאחד חשים חדווה שקטה ומשכרת. הם עובדים את .האדמה אלא שתמונה אידילית זו אינה מייצגת משפחה כפרית מאושרת, שכן האיש העובד לצידה של האישה אינו אלא פועל זמני, בעוד בעלה שוכב כל העת בחדר האחורי של בית החווה, שיכור וחורש-רע. האישה, בת-עיר משכילה ממשפחה אמידה, גילתה את אופיו האמיתי של בעלה, בן למשפחה מיוחסת, רק לאחר שנישאה לו, ולאחר שנים בהן ביזבז את כל כספה והתעלל בה, רכשה בשארית כספה את החווה והמרוחקת והמוזנחת הזו, והסתגלה לעבודה הקשה ולחיי הכפר. אלא שלבדה, לא ,יכלה לשאת בעול העבודות הקשות, ועם תחילת האביב שכרה פועל - איש זר .נווד שהגיע ממחוז מרוחק יחד הם משקמים את המשק. הם עובדים מבוקר עד לילה, אוכלים יחד לעת-ערב את מזונם הפשוט במטבח הקטן וצונחים כל אחד למיטתו עם לילה. עליהם לחפור תעלות, לדשן, לזרוע, לחטוב עצים, לחלוב ולהאכיל, כל זאת בעוד הבעל ממשיך .במעלליו, שותה, מקלל ומכה, ואף בורח לעתים תוך שהוא גונב את כספי אשתו אך עבודתם נושאת לבסוף פירות, ויחד עם הקרח שנמס והאדמה שמוריקה, חוזר המשק המוזנח ללבלב. ובקיץ נבטים ירוקים כהים מבצבצים מן הפקעות שזרעו והשיפון מבריק בשדה שטוף-השמש שבמדרון. תוך כדי כך הם מגלים זה את זה, וגם אהבתם מלבלבת. שניהם פליטים מעיר מתוחכמת שהכזיבה, שניהם פליטי החברה האנושית הנצלנית והחולה, שני אנשים למודי סבל, שכבר נואשו מהכל, ולפתע .מצאו זה את זה וזכו לאושר בחלקת האלוהים הקטנה שלהם אלא שהאישה המתאחדת עם גופו של הגבר על מצע ענפים רעננים בליל קיץ מתוק יודעת כי אף שזכתה לרגע של אושר הנופל בחיקם של מתי-מעט בלבד, הרי שעננים ,שחורים וקודרים מצפים באופק: "האדמה התנועעה בוגדנית מתחת לכפות הרגליים ואי-שם ארבה חשכה, טובענית ומאיימת. האישה היטיבה לדעת באיזה מחיר יקר נגזר עליה לקנות כל רגע של שמחה... לה, שהתענתה בצמא, הושט עתה גביע צלול, אך היא שתתה ממנו ביראה, שמא יגזלו אותו מידה באכזריות, בלי ,חמלה... לכן היא גירשה מפניה את הפחד המתגנב ורצתה לחיות עד תום, להפליא ."כל רגע ורגע של שמחתה, בידעה כי כל רגע שמחה עלול להיות האחרון - בשפה נקייה ומינימליסטית מתוארת הדרמה המתרחשת במשך מספר חודשים מאביב ועד סתיו בנופה הכפרי של פינלנד בתחילת המאה העשרים, כשחילופי העונות משמשים כרקע לדרמה האנושית: השמיים והעננים, השמש המפשירה את ,השלג ומחממת את האדמה הקפואה, העשב שצומח למרעה מלבלב, גשמי הקיץ ולבסוף תוגת הסתיו האינסופית - כל אלו משרים תחושה של אושר קיומי הקרוב .לטבע, שנגדע על-ידי חולניות, ניוון ורוע אנושיים |
אהבה טראגית 
אדמה וטבע מול רוע אנושי
שפה נקייה ומינימליסטית
|
|
