|
מנה עיקרית
12.4.2007 על המחבר |
|
וכי יהסס הנרפה שביצורים לצאת אתי לדרך שתזכה אותו בעונג שאינו עולה לו" ".בכל מאמץ ואף לא בכסף? אם כן אזרו נא עוז, ונצא לדרך המספר-הנוסע מדבר בגוף ראשון ישירות אלינו, הקוראים הספקנים, ובחביבות ובידידות הוא מזמין אותנו להצטרף למסע מסוג זה שיצא אליו. הוא קצין בן המאה ה-18, המרותק לחדרו למשך ארבעים ושניים יום, כעונש על השתתפות בדו-קרב, ואת זמנו הוא מנצל ליציאה ל"מסע" - בתוך חדרו. בגד המסע שלו הוא חלוק הבית, המלווים הם שני ידידים נאמנים ומלאי אנושיות - משרת אחד חכם וכלבה מסורה ואוהבת, המסלול - מהמיטה לספה, ועד לשולחן הכתיבה, וכלי .התחבורה - הנפש, הדמיון וכך - בעוד הגוף, צרכיו, תנועותיו ופעולותיו המכאניות - מה שמכונה בפי המספר - "החיה", נותרים כלואים בתוך החדר, הרי שהנפש והדמיון שלו מסיירים בעולמות קסומים - בעולמות של זיכרונות אהבה מעוררי ערגה ורגש (באמצעות תמונת האהובה על השולחן הגורמת לעיכובים מטרידים וסטיות חמורות ממסלול המסע), במקומות מופלאים (באמצעות יצירות האמנות המרשימות על רקע נופים שונים התלויות סביב החדר), וגם בתקופות רחוקות, תוך שיח מרתק עם אנשים שכבר אינם (באמצעות הספרים שבספרייה). לעתים, תוך המסע, אף קורה שהנפש שלו מתנתקת לחלוטין מ"החיה" ומתקיימת בנפרד ממנה, עד שהיא חוזרת אליה בבת-אחת, למשל כתוצאה מריח הקפה המוכן המתפשט בחלל החדר, או ברגעים נעימים פחות כמו חבטה כתוצאה מנפילה... כי אכן, אמנם, גם תאונות עלולות לקרות במהלך המסע הנועז - כמו למשל התהפכות הכורסה על הנוסע בשל בהלה שיוצר ...רעש פתאומי מבחוץ, דווקא כשכבר הצליח להתקרב מאוד אל שולחן הכתיבה שלו ובכל זאת ממליץ המחבר על המסע, האפשרי לכל אדם, גם לאלו הנמנעים לרוב ממסעות מהסוג השגרתי, כמו חסרי-הכל, החולים, הפחדנים או הפגועים .והמאוכזבים, המעדיפים להסתגר בביתם ואני חשתי כאילו הספרון הקטן הזה, מלא ההומור, שנכתב על-ידי קצין איטלקי לפני יותר ממאתיים שנה, דיבר אלי ישירות, אלי - החוששת לעתים לצאת למסעות אמיתיים" בשל הטרדה והמאמץ הכרוכים בהם (וכי לא קרה לכם אי-פעם לחזור" מנסיעה לחו"ל עייפים ומוטרדים יותר מאשר כשיצאתם אליה?), אלי - המבינה היטב את החיפוש המתמיד אחר מפלט מהשבי של מטלות היומיום, ואת הנטייה למעט ."בטיולים "ארציים" ולהרבות באלו ה"דמיוניים ,ובצער רב נפרדנו, המספר ממסעו ואני ממנו, עם סיומו (הכפוי) של המסע והחזרה, כפי שמגדיר זאת המספר - ל"שבי מסוכן אף יותר": "ובכן היום אני משתחרר, או נכון יותר, חוזר לכבלים! עולם של העניינים השוטפים יכביד עלי מחדש... ארץ הדמיון המקסימה, את שהאל רב החסד, הטוב והמיטיב במלוא ".מובן המילה מסר אותה לבני האדם כנחמה על המציאות, אני חייב לעזוב אותך |
מסע באמצעות הדמיון
שנון ומלא הומור
|