ג'ין אייר   2007 ,שרלוט ברונטה, משכל מאנגלית: שרון פרמינגר

לכאורה יש כאן את כל מרכיביה של טלנובלה: יתומה ענייה, כעורה וגלמודה
נשלחת מבית דודתה האכזרית אל פנימייה ששוררים בה רעב, קור ושיטות חינוך
מחמירות, עטופות בצדקנות נוצרית, וכנגד כל הסיכויים היא זוכה לאחר תלאות
.רבות באושר המיוחל

אז מה יש ברומן הזה מהמאה ה-19, כפי שנשאל בכריכתו האחורית, שמרתק קוראים
רבים, ובהם אני? יש בו עלילה מותחת ודרמטית שמשלבת מסתורין, דיאלוגים
טעונים ברגש ובשנינות, דמויות חזקות ומרשימות, וסיפור אהבה עז ונואש. אך
:לפני הכל, מה שכבש את לבי זו דמותה של הגיבורה, ג'ין אייר

את ימי ילדותה הקשים היא שורדת בעיקר בזכות חריצותה ונחישותה, כאשר היא
מתקוממת נגד גילויי השפלה, עוול ודיכוי שבהם היא נתקלת, אך גם משתוקקת
להשביע רצון, להיות אהובה ונאהבת. אמנם היא חסרת ביטחון בעצמה
וביכולותיה, ומרבה להתלבט ולהתחבט, אך היא גם אמיצה ושנונה. עוד בבית
דודתה כשהיא מואשמת בהיותה רעה וחצופה, היא כמעט מאמינה בכך, כי היא
.יודעת שלשנוא ולכעוס הוא מצב מתועב, והיא כמהה לשלווה פנימית ולמתינות
כשהיא מתחילה לעבוד כאומנת בבית אחוזה, נראה שחייה מתייצבים בביטחון
ובנוחות, אך בו זמנית היא חשה כבולה לחיים סבילים ודוממים, והיא לא
מצליחה לדכא את "חוסר המנוח שבאופיי, שהסעיר אותי עד כאב, לפעמים". מצד
אחד היא משתוקקת להגיע לעולם הסואן, "אל המחוזות השוקקים חיים", ומצד שני
היא רוצה להיות שבעת רצון, ממושמעת, ומאופקת. (ואני יכולה בקלות להזדהות
(.עם קונפליקט כזה, שודאי מאפיין רבים, לא רק נשים

מר רוצ'סטר, בעל האחוזה שבה עובדת ג'ין, הוא גבר פראי ויצרי המבוגר ממנה
ב-20 שנה. כשג'ין פוגשת אותו לראשונה, הוא קודר ומריר ומלא בוז ותיעוב
כלפי אחרים וכלפי עצמו. אך ג'ין מאמינה שהוא אדם טוב, ורואה בו גבר אומלל
ומיוסר ש"רוצה להפוך לאדם ראוי בעיני עצמו", והוא רואה אותה כ- "ציפור
בתוך כלוב, עירנית, חסרת מנוח ונחושה". למרות היותה בעיניו יצור מוזר
ובודד, היא טהורה ותמה לעומתו, בעל העבר האפל שהאושר נשלל ממנו סופית והם
מתיידדים מיד בלבביות ובגילוי לב, ללא משפטי נימוס וגינונים המקובלים בין
,מעסיק עשיר ומכובד לעובדת שלו: "אני לא אוכל להזיק לך", הוא אומר לה
."אבל את תוכלי להפיח חיים בנשמתי"

ביקוריו, שמפרים את שגרת האחוזה, מעוררים בה ענין גובר והולך, והיא מוצאת
את עצמה מחכה לו ולשיחות עימו למרות שכבר עמדה על מצבי רוחו ההפכפכים
והתנהגותו החידתית, ואז היא פשוט מתאהבת בו, בעוצמה ובייאוש. היא נאבקת
בין התשוקה לשכל הישר האומר לה שאינה ראויה לו, ושאין לאהבה כזו סיכוי
בגלל הפער ביניהם במעמד וברכוש, וכך היא מגנה את לבה המפרפר וחורצת
בעצמה את גזר דינה באכזריות: "טירוף מוחלט הוא שאשה מטפחת בלבה אהבה
חשאית, שאם תיכזב ולא תבוא לידי ביטוי, תאכל את החיים שהזינו אותה, ואם
תתגלה ותיענה באהבה, גם אז תהיה כמו חזיון תעתועים המוביל אל ביצות פרא
שאין מוצא מהן... אם כך, ג'ין אייר, הקשיבי לגזר דינך: הציבי מחר מראה
מול פנייך וציירי בעיפרון את דיוקנך... ולמטה כיתבי: דיוקנה של מחנכת
."ערירית, ענייה ומכוערת
אך במהרה ג'ין מגלה שיש מחסום אחר המאפיל על אהבתם, הקשור לתעלומה
...מסתורית באחוזה

אמנם, בעלילה לא חסרות "חריקות", ואפילו סתירות: מצד אחד זהו רומאן
פמיניסטי הקורא תגר על שמרנות ומוסכמות חברתיות, דוגל בעצמאות ובמימוש
עצמי ומטיף נגד קנאות דתית, אך מצד שני הוא גם מקדש ערכים נשיים כמו
אהבה, משפחה ונישואין ומציג את גיבורתו כמי שבחרה להקריב עצמה למענם. אך
הניגודים הללו רק מוסיפים עומק ומורכבות לרומאן, ואם לסכם ולהשתמש
במילותיה של ג'ין אייר - "כל הדברים האלה הסבו לי עונג צרוף ומתוק". ואת
חמש-מאות העמודים קראתי בשקיקה מלווה בחרדה הולכת וגוברת מפני כל דף
.נוסף שקרב אותי אל הסוף