 
 
 
 
 
|
|
|
|
מנה עיקרית
23.2.2007 |
|
זהו יום עבודתו הראשון של אז מרפי כמנקה ב"גברים" - השירותים הציבוריים של הגברים בתחנת צ'רינג קרוס של הרכבת התחתית בלונדון, ומיד נוצרת אחווה בינו לבין שני העובדים האחרים - שלושתם יוצאי ג'מאיקה, אנשי משפחה טובי לב, הגונים, צנועים, מסורים לעבודתם ושמחים בחלקם. הידידות ."החמה והלבבית שלהם, עומדת בניגוד לניכור של מקום כמו "גברים ומרפי עובד בחריצות, ומתרגל לגבולות המרחב, "לדקדוק של המקום", הנמצא מתחת לאדמה. הגברים היורדים במדרגות לשירותים ואז עולים חזרה אל האור שבחוץ, נדמים בעיניו כאילו הם "נסחפים כבחלום סהרורי". איש לא יוצר קשר עין, וכך, שקוע בעבודתו, הוא קולט דרך חושיו את הקולות והמראות, את קרקוש המחסומים, טיפוף הצעדים, רשרוש הבגדים, רחשי המים, והוא לומד לזהות איזה תא נסגר ואיזה נפתח, כאשר לכל אחד מהתאים יש צליל משלו, כמו בסולם מוסיקלי. בעודו מנקה ונע בחלל הסגור, הזמן כאילו עומד מלכת. כמו עולם נפרד ומנותק מהעולם שלמעלה, שבחוץ, כמו ממלכה אחרת, שונה, כמעט מופשטת, הוא קולט שברי מבטים המשתקפים במראות ואת הקרסוליים מתחת .לדלתות התאים כשהוא נתקל בהם לראשונה, מרפי מופתע ומבולבל: מתא שמתפנה מגיח פתאום גבר נוסף, כמו שני שפנים שיצאו מכובע של קוסם. הוא שואל את חבריו לעבודה על כך, והם, שנבוכים מתמימותו יותר מאשר העניין עצמו, אומרים לו בשעשוע: "ככה זה עם "השרצים"... אנחנו רק דואגים שלא יגזימו... אנחנו לא מתעסקים עם המצפון, רק שומרים על הסדר". ובברית שנרקמת בין שלושת העובדים, הם ממעטים במילים ובהסברים ומסגלים לעצמם שפה משלהם, שבה - שרצים" הוא סתם ביטוי "מקצועי" ואינו כרוך בשיפוט ערכי או מוסרי. כי" .אלה לא הומואים רגילים. אלה לא צריכים מקום כזה. יש להם מקומות אחרים" ."אלה אנשים עם משפחות. אנשים בודדים רק כשהוא מספר על כך לאישתו, מנסח מרפי את רגשותיו: "מה שמזעזע עם השרצים, זה לא מה שהם עושים, לא", אלא האיך: "בלי חיזורים, בלי התחלה בכלל, בלי לפלרטט, ככה, ישר לעניין. שום דבר אחר-כך. ברגע שנגמר הם יוצאים. זהו. כמו ירייה מאקדח. לא אומרים שום דבר אחד לשני. אולי אפילו לא רואים אחד את השני יותר בחיים." ואשתו שואלת - "ומה עם גברים ."?שהולכים לזונות "אבל יום אחד מגיעה המפקחת מהעירייה בעקבות תלונות על ה"מפגשים המגונים והיא מודיעה כי אם לא תהיה ירידה "בפעילות המדווחת", העירייה עלולה לסגור את "המוסד" ופרנסתם תאבד. לראשונה, הם עומדים בפני דילמה: עד עכשיו חיו "באיזון אקולוגי" עם "השרצים", ועכשיו בעל כורחם, עליהם לייבש את הביצה". ומסתבר שתחת האיפוק התמים שלהם, מסתתרת תושייה" ...מתוחכמת ואלגנטית הסקרנות והמתח שבמהלך הקריאה, נוצרים דווקא בגלל שהדמויות לא עוסקות במישור המוסרי של ההומוסקסואליות, אלא מתייחסות לנושא באופן ענייני ומעשי. וכך מצליח הספר הקצרצר הזה, להציג זווית לא שגרתית, מורכבת ומפתיעה על הנושא הטעון (כמו גם על נושאים אחרים), המשולבת בהרבה חן .והומור |
הומורסקסואליות 
תמציתי, עדין ולירי
ספר קטן וחכם
|
|
