 
 
 
 
 
|
|
|
|
משומרים
19.7.2007 על המחבר לספר נוסף :של המחבר יונה ונער :לציטוט על ספרים על ספרים בספרים :לציטוט על אהבה ציטוטים |
|
אהבה וכאב, כאב ואהבה, שניהם יחד, כרוכים זה בזה, מלווים את דורותיה של :משפחת לוי, שאת קורותיהם מספר לנו אחד מבניה - עשו הסיפור פותח באברהם, אופה ובן למשפחה ירושלמית מזה עשרה דורות, המתאהב בשרה - בת למשפחת גרים מרוסיה שהתיישבה בגליל, בשנות העשרים של המאה העשרים. אברהם מביא את כלתו הצעירה לירושלים המזוהמת והדוויה, לגור בבית אחד עם אמו שאינה חדלה מלהציק לה על מוצאה ומנהגיה, עד ששרה, שאינה יכולה עוד לשאת את המחנק, חוטפת את בעלה ואת תאומיהם בני השש, ובורחת בעגלה גנובה להתיישב בכפר צעיר, לבנות בו בית ומאפיה שתפרנס את המשפחה, ולזכות .מחדש בלבו של בעלה האהוב אלא שסיפור אהבתם של אברהם ושרה אינו עולה יפה - הוא מתפכח עד מהרה "מהתאהבותו הראשונית בנערה הגדולה ובהירת השיער, והופך ל"צייד חסרונות מרושע - "הוא מצא פגמים במאכלים שבישלה לו, בצורת הילוכה, בתחביר הלקוי של דיבורה, בדרכה לפרוס את הלחם...". ואילו שרה אוהבת את בעלה באהבה חסרת-סיכוי וחסרת תוחלת אל מול הבוז שלו כלפיה, והיא ממשיכה לחזר אחריו ."ללא הרף "בסירבול, בעיוורון, בכוח מתפרץ וכך גם בדור הבא - אהבה וכאב כרוכים יחד כששני הנערים המתבגרים, יעקב ועשו, התאומים הלא-זהים השונים כל-כך זה מזה, מתאהבים באותה הנערה. שני התאומים, שונים זה מזה כמעט בכל: יעקב - כהה ונמוך, דומה לאביו וקשור לאמו, הוא מעשי ומחובר לקרקע ולעבודה קשה, ואילו עשו המספר - בהיר וגבוה כאמו ואוהב ספר ומחשבות, וכל אחד מהם מנסה לזכות, בדרכו שלו, בלבה של לאה- הנערה היפה ביותר בכפר, בעלת הצמה הארוכה. עשו קונה את לבה בהמלצות על ספרים, בציטוטים ובשיחות ארוכות, ואילו יעקב, שלאה אינה מגלה בו כל התעניינות, מתייעץ עם מי שנחשבת בכפר למומחית לאהבה - הספרית והקוסמטיקאית "שנו אפארי". כשזו מורה ליעקב להביא לאהובתו "אפילו את השמש", הוא מחליט להציב על גג ביתם מראה ענקית שמשקפת את השמש ומביאה אותה עד לחלון ביתה של לאה במעלה הגבעה. ויעקב מתמיד בחיזוריו, על אף ,סלידתה הגלויה של לאה, וטריקת החלון שנשמעת בכל הכפר, והוא אינו מוותר גם כשברור לכל כי היא מעדיפה את אחיו: "אני לא דואג... אם היא הזמינה ".אותו, שילך אליה. בסוף היא תהיה שלי ואכן יעקב זוכה לבסוף בלאה, לאחר שהקריב קורבן כואב, בעוד שעשו מוותר גם עליה וגם על המאפיה, עוזב את המשפחה, את הכפר ואת הארץ, ויוצא לחיים קלים ונעימים בארצות-הברית, חיים ללא כאב אך גם ללא אהבה, כשנשים נשואות ,וזרות משמשות לו כמאהבות מתחלפות, וכתיבה וצפייה מרחוק בגלגולי המשפחה .משמשות לו כתחליף לחיים עצמם אהבתי את התיאורים מלאי-ההומור של החיים בכפר הקטן, במה שנהוג לכנות ארץ-ישראל הישנה", תיאורים שעוררו בי געגוע לטיפוסים הססגוניים ולחיים" הפשוטים הקרובים לטבע, גם אם סלדתי מהחטטנות הרכלנית הגובלת ברשעות של ,אנשי הכפר. אך כמו בכל כפר באשר הוא - גם כאן מרכז החיים הוא באהבות ,בשנאות ובדרמות האנושיות המתרחשות בתוכו כבעולם סגור ושלם בפני עצמו .בעוד האירועים ה"חשובים" שמתרחשים בארץ, מחוץ לכפר, חולפים רק בשוליים אהבה וכאב, כאב ואהבה. את שניהם, טוען האב הקשיש המנסה להעביר את תחושת ,כאביו לרופא במרפאת הכאב, לא ניתן להסביר ולתאר אלא באמצעות דימויים ואכן הספר עשיר בדימויים יפהפיים מתחומים שונים כמו אפייה, התנ"ך או .הטבע, והתערובת ערבה לחכי כמו מאפה עשיר ורב-טעמים שתפח ועלה יפה |
אהבה וכאב 
כפר קטן בארץ ישראל של פעם
עשיר בטעמים וערב לחיך
|
|
