רשימותיו של רופא צעיר   2007 ,מיכאיל בולגקוב, בבל מרוסית: ליזה צ'ודנובסקי

אני, רופא טרי שהושלך מספסל הלימודים לאחר פרוץ המהפיכה הישר לכפר"
".נידח
כך מעיד על עצמו הסופר-המספר שנשלח לשמש כרופא היחיד בבית חולים
בכפר מבודד ברוסיה. הצוות העומד לרשותו - חובש ושתי מיילדות - מצומצם
,(אך מסור, הציוד - מספק, למרות היותו מינימליסטי (באין חשמל ומים זורמים
הספרייה המקצועית - מכובדת, וכוללת את מיטב הספרות הרפואית של
זמנו, אך כל אלה לא מספיקים באין לו ניסיון כלל, ועליו לרכוש אותו תוך כדי
.עבודתו

,(הספר (שכנראה מבוסס על ניסיונו של בולגקוב כרופא לפני שהפך לסופר
מתאר את שנתו הראשונה כרופא בכפר, כאשר כל פרק מתאר מקרה מסמר
שיער וקשה מקודמו, שבו הוא נאלץ לגייס הרבה אומץ לב ותושייה, ולאלתר "על
בשרם" של חוליו (תרתי משמע), כדי להתמודד עם חוסר ניסיונו. כמו למשל
כשהוא נתקל לראשונה במחלת העגבת, ומאבחן אותה בוודאות אצל אחד
:מחוליו, לאחר שקודם לכן רק קרא עליה בספרי הלימוד
,זהו. כך אמר לי חושי. על ידיעותי לא יכולתי לסמוך. ידיעות הרי לא היו לי"
".הרופא שרק לפני שישה חודשים סיים את חוק לימודיו באוניברסיטה

אך מסתבר לו שלא מספיק רק לאבחן את המחלה, אלא יש גם לשכנע את החולה
שהוא חולה בה ושעליו לטפל בה, אחרת תתפשט ותדביק את כל משפחתו. כך
שעל הרופא להילחם גם בבורות ובאמונות התפלות של "זקנות מטומטמות", בחרדה
,של "נערים מבוהלים", ובטיפשות של פציינטים שמתעלמים מהמינון שרשם להם
שמחלקים את התרופה לקרוביהם או שבולעים אותה בבת אחת וכמעט מרעילים
...עצמם למוות

ובחיים האלה של מלחמה בלתי פוסקת, מתישה ולעיתים מתסכלת, בנוסף לעומס
עבודה של אלף חולים ביום ולאזעקות דחופות בלילה גם במזג אוויר סוער אל חולה
- מרוחק, יחד עם בדידות ותחושת ניתוק, המזור היחידי שיש לרופא הוא השינה
:המשמשת כבריחה למנוחה, אך גם בה אין לו מנוח
...כעבור לילה מפרך השתלטה עלי שינה ערבה. נפרש חושך מצריים... ובתוכו אני"
".חמוש ספק בחרב, ספק בסטטוסקופ. הולך... נלחם... במקום נידח

ולמרות הכל הוא מתעקש ללמוד ולהצליח, למלא את האחריות שמוטלת על כתפיו
לגורלם של החולים, ולבצע ניתוחים כירורגיים, לידות מסובכות, וכריתות איברים
- דחופות. כלפי צוותו וחוליו הוא מפגין קור רוח ובטחון בהכרעה לגבי אבחון וטיפול
אך לבו מפרפר מפחד לטעות בגלל חוסר ניסיונו, וגם בשל החרדה לשמו הטוב
כרופא בכפר; הוא מתייסר מגודל האחריות - אך גם מתפלל שאם נגזר על החולה
,למות , שיעשה זאת לאחר הניתוח ולא במהלכו. כשהוא מצליח - הוא מתמלא גאווה
אך כשנכשל - משתלט עליו ייאוש מר וגל של רחמים עצמיים בשל כך שנגזר עליו
...להתמודד לבדו עם מקרים קשים, אך תמיד הוא יודע גם ללגלג על עצמו ועל אחרים

בתום השנה הראשונה לשהותו בכפר, ולאחר שכבר ראה ועשה הכל, הוא גאה
בניסיון שצבר, שלאחריו, לכאורה, כבר שום מקרה לא יכול עוד להביך או להפתיע
אותו, אך גם מודה שתמיד יש מה ללמוד: "לא. לעולם, אפילו בשוקעי בשינה, לא
אומר בגאוותנות שאי-אפשר להפתיעני. לא. חלפה שנה. תחלוף עוד שנה שתהיה
".שופעת הפתעות, בדיוק כקודמתה... משמעות הדבר שצריך ללמוד בצניעות