 
 
 
 
 
|
|
|
|
חטיפים
29.12.2006 על המחברת לספרים נוספים על מוגבלות |
|
יום בשבוע למשך שנה מצטרפת ריצ'ל אל אחותה בת', שבחרה לבלות את ימיה ,בנסיעות באוטובוסים בעיר קטנה בפנסילבניה. בת' מוגדרת כבעלת פיגור קל ריצ'ל, מתוך כוונה כנה להכיר ולקבל את אחותה, מתחייבת להיצמד באדיקות ,לאורח חייה - הכולל זינוק עם שחר (גם בחורף מקפיא), ריצה עולצת לאוטובוס .זלילת חטיפים, הפסקות חפוזות ונועזות לשירותים והסתערות על האוטובוס הבא בת' שאיתרה ובחרה בקפידה את הנהגים שאליהם היא מצטרפת, משננת לוחות ,זמנים, יודעת איפה לעלות ולרדת, מתי יוצא כל קו והיכן. דרך אחותה מתוודעת רייצ'ל לעיר על אנשיה ונוסעיה, כמו גם לנהגי האוטובוס, המשמשים .'כחברים רגישים לבת רייצ'ל החליטה להקדיש מזמנה לנסיעה המשותפת הזו כדי להתקרב ולהכיר את בת', שהיא כמעט בת ארבעים. בילדותן הן גדלו כמעט כתאומות ועם השנים התרחקו זו מזו. רייצ'ל מנסה כל-העת לגלות נדיבות וסבלנות כלפי אחותה התובענית לעיתים, בעוד שבו בזמן היא מתבוססת בחייה שלה (אותם היא מפרטת בספר בארכנות מייגעת). רייצ'ל מתאמצת להיות ה"אחות טובה" הגאה באחותה ובת' בהחלט מעוררת הערכה: בדמותה הבוטחת והאמיצה, על בגדיה העליזים והקצרים גם בחורף, היא כמו קוראת תגר על כל מוסכמות החברה, אפילו בעצם הבחירה בבן זוג כמו ג'ס, אפרו-אמריקני ביישן ושתקן (עם סיפור חיים נוגע ללב) שהוא בדיוק האנטיתזה שלה - יהודיה קטנה, חוצפנית ופטפטנית (והקשר ,היפה והאמיתי ביניהם מרגש במיוחד). בהופעתה ובהתנהגותה הבולטת והדעתנית בת' כמו כופה על החברה סובלנות, לא רק כלפי חריגות, אלא גם כלפי גזע, דת ומין. אבל בת' יכולה להיות גם ממש מעצבנת: להתאהב בנהג ולרדוף אחריו עד כדי הטרדה מינית, לפטפט בקולניות ובאובססיביות על כלום, להתעמת עם הנוסעים, להיות אנוכית ומניפולטיבית, או סתם אטומה ועקשנית, גם כלפי (רודפי טובתה, כמו עובדי שירותי הרווחה (שמתגלים דווקא כיעילים ורגישים .שלדידה, רק מטרידים אותה בשאלות מיותרות - ריצ'ל מגלה בהדרגה את שני הקטבים של יחסה של חברה בורה ואטומה לחריגות מצד אחד, התפיסה הרומנטית של "השוטה האציל" (הרווחת בקרב חבריה הרואים עצמם "נאורים"), ומצד שני - נידוי ותיעוב. ובאמת חלק מהנוסעים באוטובוס אינם יכולים לשאת את נוכחותה של בת', או שעיניהם צרה בכך שהיא חיה על קיצבה ואינה עובדת: "הרי הבית'יות של העולם הורחקו מעינינו ביעילות ובשקט במשך זמן רב כל כך - מדוע זה יורשו פתאום לפטפט לאורכו של היום כולו באתר " ?הפומבי מכולם - האוטובוס בתיאורי המסע באוטובוסים בהווה משלבת ריצ'ל גם את סיפור ילדותה ומשפחתה 'בעבר, ופורשת את התמודדות המשפחה עם המטלה שלקחו על עצמם: לגדל את בת 'בחיק המשפחה מבלי לשלוח אותה למוסד. היא מתארת גם את התעקשותה של בת בבגרותה לגור לבד ולחיות על-פי דרכה, ואת התמודדות הקרובים אליה עם הדילמה הגורלית במיוחד - הפחד שתיכנס להריון ותהפוך לאם, כי בחרדה זו מקופלת ההתלבטות התמידית בנוגע לבת': האם היא אחראית למעשיה ? ומתי יש ?להתערב ומתי יש לכבד את רצונותיה גם אם לספר חסרונות כמו אי-הבחנה בין עיקר וטפל, הרי שהוא מצליח להעלות את שאלת החריגות על כל מורכבותה. וכך, מבלי להתיימר ומבלי לדבר בקולה של בת' עצמה, עולה דמותה כאישה מיוחדת ומדליקה, שכלל אינה מייצגת את האבטיפוס של "מפגר", אלא היא בעלת אישיות ייחודית ואמיתית, כמו כל אחות .באשר היא, כמו כל אדם והנה אחד ממכתביה הרבים של בת' אל ריצ'ל, שלמרות השפה והתחביר העילג, הם : מלאי תנופה ומצחיקים ומרגשים כאחד .אחות שלי תודה. רבה רבה רבה. על זה שאת. הסתובבת איתי. ולקחת אותי. החוצה ודאגת .לי. גם כן את הכי טובה בעולם. שאני אוהבת הרבה הרבה מאוד. גם כן לנצח באהבה .בת' הקולית |
התמודדות משפחתית עם פיגור שכלי 
קשר מרגש בין אחיות
כנה ומורכב
|
|
