|
חטיפים
24.1.2008 על המחבר לספרים נוספים :של המחבר ג'מילה גרדום והיום איננו כלה |
|
רק היום, כשכבר עברו שנים והכל נרגע, אני מסוגל לספר את סיפורי בשלווה" כזאת. אך בזמנים הבוערים ההם לא הצלחתי להחזיק מעמד באוכף, לא השכלתי ".להפנות את סוסי לנתיב הנכון בדרכי החיים איליאס, נהג משאית, מספר את סיפור אהבתו וחייו לעיתונאי שנפגש עמו ,באקראי ברכבת הקירגיזית: באחת מנסיעותיו הוא פוגש בנערה כפרית בשם אסל ונפשותיהם נקשרות מיד זו בזו באהבה ראשונית על רקע תמונה מלאת הוד וקסם של האגם: "גלים כחולים-לבנים רצו אל החוף הצהוב בשרשרת עליזה, כאוחזים .ידיים. השמש נטתה לשקוע מעבר להרים, והמים הרחוקים נראו ורדרדים הברבורים התעופפו לכאן ולכאן בתרועות של ריגוש וחדווה...". נראה כי אהבתם בלתי אפשרית למימוש, שכן אסל מאורסת לשאר-בשר רחוק בנישואין מוסדרים מראש, אך למרות הכל, היא בורחת ממשפחתה והם נישאים, מקימים בית .ומולידים בן ואני, יש לי אופי כזה. לא יודע אם זה טוב או רע, אבל אם נכנס לי איזה" רעיון לראש, אמות ואשיג את שלי... ". הכל יכול היה להיות מושלם ואידילי, אלמלא אישיותו של איליאס, שהוא עקשן, אימפולסיבי וחם מזג. הוא מתעקש לצאת למסע הרפתקני ונועז שבו הוא מנסה להוכיח שניתן לחבר קרונית-גרר למשאית ולעבור במעבר ההרים בחורף מושלג, וכך הוא מתגרה בכללי הבטיחות ומסכן את עצמו ואת המטען, רק כדי להוכיח לכולם שזה .אפשרי .וכמו בטרגדיה יוונית, הוא עושה טעות, ועוד אחת, וכך הוא הולך ומסתבך העלבון, הכעס והמרירות מתלקחים בו, והוא הופך אובססיבי, כאילו כל חייו תלויים בטעות שרק בעיניו נתפסת כגורלית. כל פעם מחדש ניתנת לו ההזדמנות להודות בטעותו, להתנצל ואפילו לרתום את טעותו להצלחה, אך כבודו האבוד ותחושה פנימית של השפלה וכישלון, דוחפים אותו עוד ועוד לקצה, וכך הוא - מסתכן באיבוד מקום עבודתו, מאבד את חבריו, ולבסוף פוגע ביקר לו מכל באהובתו. לכוד בתוך תסכולו, אליאס משקר לאסל, מתנהג אליה בגסות ומתאכזר ,אליה וכשהוא חש אשמה על כי אינו ראוי לה, הוא מתחפר מחדש בתוך השקר .ומסתתר מעצמו, מאנשים ומהאמת ,וכך, במו ידיו, הוא מטה את גורלו וגוזר אומללות על עצמו ועל אהוביו ,ורק אחרי תלאות רבות, הוא מנסה לכפר על טעותו ולהחזיר לו את שאבד לו ולרגע נדמה ששוב יהרוס הכל, אך מבין שמאוחר מדי... ולמרות שאין .סוף-טוב, הספר נגמר בטון אופטימי של השלמה ונחמה הסיפור סוחף מאוד, דרמטי ומותח, והדמויות אנושיות ושובות לב, אך אהבתי לא פחות את התיאורים הפיוטיים של הנוף והטבע, ואת תיאורי אורח החיים הרצוף קשיים וסכנות של נהגי המשאיות, המפגינים תושייה ואומץ - כדי ,לנהוג במעברי הרים ובדרכים צרות ומפותלות בתנאים קשים של מזג אוויר .בצד חמימות אנושית ועזרה הדדית |
טעויות ומחירן
נהגי משאיות בקירגיסטאן
סוער ומותח, פיוטי ונוגע ללב
|